<h1>ראב"ן שו"ת בסוף הספר</h1>
<h2>דף י:</h2>
הא דאמרינן בראש השנה [ל"ב:] אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה מפני מה אין ישראל אומרים הלל בר"ה ויוהכ"פ (אחר) [אמר] להם (אי) איפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפני וישראל אומרים הלל לפני. ומקשין אם כן לר' יוסי דאמר [ר"ה ט"ז] אדם נידון בכל יום שנאמר ותפקדנו לבקרים לא נאמר הלל בשום [יום] בראש חודש ומועד, ואי קסבר דאע"ג דאדם נידון אומר הלל נאמר בראש השנה ויוהכ"פ דהא כר' יוסי קיימא לן דאמר רב יוסף כמאן מצלינן האידנא אקצירי ואמריעי כר' יוסי. ונראה לי דלא דמי דין של רבים לדינא דיחידים, בראש השנה כל העולם נידונין יחד כדאמרי' [שם] כל באי עולם עוברין לפניו [כבני] מרון ונפיש רוגזא ואין מקלסין למלך בשעת הזעם, אבל בכל יום אין עוברין לפניו יחד אלא כל יחיד ויחיד ולא נפיש רוגזא ומקלסין.
